החלטה בתיק ס"ע 1918-04-12 - פסקדין

1.         לפני בקשת הנתבעות והתובעת שכנגד (להלן: " המבקשות") למתן צו לגילוי ועיון  במסמכים ספציפיים (להלן: " הבקשה").

2.         עניינה של תביעה זו כעולה מכתבי הטענות היא תביעת המשיב להכרה ביחסי עובד ומעביד בין המשיב לבין המבקשות ולתשלום זכויות סוציאליות מכח משפט העבודה.

המבקשת 1 הגישה כתב תביעה שכנגד נגד המשיב בגין נזקים אשר לטענתה נגרמו לה כאשר הפסיק את עבודתו אצלה, וכן בגין גזילת לקוח מרכזי של המבקשת (אתר REST המופעל על ידי קבוצת "זאפ גרופ" ( להלן: " רסט") וכן לקיחת עובדיה.

3.         המבקשות עותרות לחייב את המשיב לגלות את המסמכים הבאים:

א.      הסכם התקשרות של התובע עם רסט שנחתם בסמוך לסיום התקשרותו של המשיב עם המבקשת 1.

ב.       כל החשבוניות שהתובע הפיק בגין עבודתו עבור רסט ממועד תחילת עבודתו.

4.         טענות הצדדים בקליפת אגוז:

לטענת המבקשות, המסמכים דרושים בכדי להראות את חוסר תום הלב של המשיב שמבקש כי יכירו בו כעובד שכיר מחד גיסא, אך מאידך  גיסא ממשיך לספק שירותים כקבלן עצמאי. בנוסף, המסמכים המבוקשים דרושים בכדי להוכיח את טענת המבקשת 1 בתביעה שכנגד אשר עניינה גזילת הלקוח העיקרי של המבקשת 1 (רסט).  

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לסוגיות שבמחלוקת ולשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים מאחר שממילא הם נוגעים לתקופה שלאחר סיום העסקתו של המשיב אצל המבקשות.

בנוסף, המשיב אישר, הן בכתב התשובה והן בדיון קדם המשפט מיום 28.02.13, כי החל לעבוד ברסט מיד לאחר תום תקופת עבודתו אצל המבקשות וכי הוא עובד ברסט כקבלן עצמאי ומפיק חשבוניות. לכן, לטענת המשיב, אין צורך בהסכם ההתקשרות ובחשבוניות כדי להוכיח זאת, וממילא המסמכים אינם יכולים להוכיח כל "גזל".

דיון והכרעה:

5.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להורות למשיב להמציא את הסכם ההתקשרות, וכן להמציא למבקשות את החשבוניות שהפיק לרסט עבור תקופת ההתקשרות בחצי השנה הראשונה. להלן הטעמים להחלטתי.

בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם על פי תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

מדיניותם של בתי הדין היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, תוך שמירה על איזון האינטרסים בין הצדדים. המבחן אשר נקבע בפסיקה לדיון בבקשה לגילוי ועיון במסמכים הוא מבחן כפול: הראשון, מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, הבוחן האם קיימת זיקה ברורה בין החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי (ההיבט הצר) ומהי תרומתו של הגילוי המבוקש לקיומו של דיון יעיל בנסיבות העניין (ההיבט הרחב) ( עניין אבנצ'יק). השני, האם קיימים אינטרסים מנגד המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, חיסיון או פגיעה בפרטיות. עוד נקבע, כי " בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל הנערך 'בקלפים פתוחים'" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' פלצ'י, מיום 21.9.2010).

המשיב הצהיר אמנם כבר בדיון ביום 28.2.2013 כי החל לספק שירותים לרסט ביום 6.1.2012, מייד לאחר סיום עבודתו אצל המבקשות ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים, אלא שאין בהודאתו של המשיב לעניין תחילת מועד ההתקשרות כדי ללמד מה היו תנאי ההתקשרות, ומקובלת עליי טענת המבקשות כי נתונים אלה רלוונטים לתביעה שכנגד לעניין גזילת הלקוח "רסט" מהמבקשת 1. כמו כן נתונים אלה עשויים להיות רלוונטיים לתביעה העיקרית, לעניין מתכונת ההתקשרות של התובע עם מעסיקו הנוכחי והשוואתה למתכונת ההתקשרות אותה מבקש המשיב להוכיח בתביעתו.

זאת ועוד, בהסכם ההתקשרות יש ללמד מהי מתכונת ההתקשרות שסוכמה בין המשיב לרסט, מהם מועדי ההתקשרות ומהי התמורה לה זכאי המשיב מרסט. יחד עם זאת מהחשבוניות שהפיק המשיב לרסט, ניתן ללמוד על אופן ישום התקשרות זו בפועל, ולכן אין מקובלת עליי טענת המשיב כי החשבוניות אינן רלוונטיות.

אני סבורה כי התקופה הרלוונטית להוכחת שתי התביעות (הן העיקרית והן התביעה שכנגד) היא תקופת ההתקשרות עם רסט הסמוכה לסיום ההעסקה של המשיב אצל המבקשות, ולכן די בכך שהמשיב ימציא את כל החשבוניות שהפיק לרסט בגין עבודתו בחצי שנה הראשונה של תקופת ההתקשרות.

6.         לאור כל האמור, אני מורה כי המשיב ימציא למבקשות, עד ליום 1.8.2013, את הסכם ההתקשרות בינו לבין רסט. כן ימציא המשיב למבקשות, עד לאותו המועד, את החשבוניות שהפיק בגין העבודה והשירותים שביצע עבור רסט בחצי השנה הראשונה להתקשרות.

7.         שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.